מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ל · הלכה א
המוכר שמכר קרקע או מטלטלים וזכה יד הלוקח על העליונה וכו'. זה פשוט שהמוכר אחר שזכה לו אינו יכול לחזור וכן פשוט שהלוקח אינו מוכרח לקנות שא"כ חבין לו לאדם שלא בפניו ואפילו במתנה יכול הוא לומר אי אפשי לקבל כמו שיתבאר פ"ד מהל' זכייה ומתנה. ודין הזכייה שאין המוכר יכול לחזור אע"פ שלא קבל הכסף כבר נתבאר פ"א:
לפיכך כותבין שטר למוכר וכו'. משנה מפורשת בפרק גט פשוט (בבא בתרא דף קס"ז) וממנה דקדק הרב שאין הלוקח מחוייב לקנות לפי שא״כ היאך היו כותבין שלא מדעתו. והמפרשים ז״ל דקדקו הרבה היכא שנכתב מדעת הלוקח אם יכול לומר איני רוצה לתת המעות ולא ליקח והעלו דכל היכא דקני בשטרא זה הכלל דכ״מ שהמוכר אינו יכול לחזור אף הלוקח מחוייב לקנות אא״כ היה תנאי ביניהם וזה פשוט:
ולעולם הלוקח נותן שכר וכו'. ג״ז משנה וגמ' פ' גט פשוט (בבא בתרא דף קס"ח):