מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כט · הלכה יא
יראה לי שהקטן שקנה קרקע וכו'. מבואר בגמ' שמי שמקנה קרקע לקטן שקנה והכין משמע לכאורה פ' האיש מקדש (קידושין דף מ"ב) דאמרינן מנין שזכין לאדם שלא בפניו שנאמר נשיא אחד ממטה וגו' ופירש״י ז״ל וקטנים הרבה היו בנחלת הארץ וכשלא בפניהם דמי ואף על גב דאידחייא הך אוקימתא מכל מקום מפורש בסוף פרק יש נוחלין גבי ההוא דקלא אזל רב ביבי אקנייה לבנו קטן. וכבר כתבתי שיש סוברים דאפילו מדאורייתא יש להן זכייה כשדעת אחרת מקנה. ומה שחידש המחבר הוא שאפילו במקח שהרי אין מקחו מקח. ונראה שהקטן יכול לחזור בו ואין המוכר יכול לחזור בו. ובהשגות א״א מעתה לפי דבריו וכו'. ואמת אין מדברי המחבר תפיסה על עצמו שאף על פי שכשהשכיר לו הלוקח מקום המטלטלים יהיה השכירות קיים מ״מ לא קנה בכך המטלטלין לדעתו ז״ל לפי שחצירו מדין שליחות היא ואין קטן עושה שליח. ומ״מ מ״ש הר״א ז״ל שלא אמרו אין לו חצר אלא במציאה יש לדון בדבר ואין לי בו הכרע: