מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כט · הלכה ח
(ז-ח)
בודקין את הקטן וכו'. פירוש במטלטלין היא וזהו מה שאמרו כל חד וחד לפום חורפיה:
בד״א בקטן שאין לו אפוטרופוס וכו'. חילוק זה מימרא מפורשת בכתובות סוף מציאת האשה (כתובות דף ע') ובהלכות שם ובהנזקין:
קטן היודע בטיב משא ומתן שאין לו אפוטרפוס וכו' פחות משתות מחילה. שם בפ' הניזקין (גיטין דף נ"ט) וטעותן עד כמה אמר ר' זירא עד שתות כגדול ע״כ והוא בהלכות. ופר״ח ופירוש המחבר דעד שתות הוא מחילה כגדול שתות קנה ומחזיר אונאה יתר משתות בטל מקח. וכן פירש״י ז״ל אע״פ שמצאתי במקצת פירושין וטעותן של פעוטות עד כמה הויא עד שתות בגדול עד שתות קנה הקונה ומחזיר אונאה ונראה שהוא ט״ס אלא עד שתות מחילה שתות קנה ומחזיר אונאה וזה פשוט. ובהשגות א״א אני אומר שהקטן אין לו מחילה כדאמרינן (ר"פ אלו מציאות) יתמי לאו בני מחילה נינהו ע״כ. ודברי תימה הם שא״כ היה להם בגמרא לפרש והיאך יאמרו עד שתות כגדול ויהיה בגדול מחילה ובקטן ניתן לחזרה. ומ״ש ביתמי לאו בני מחילה נינהו מ״מ חכמים שתקנו שיהיה מכרן ממכר משום כדי חייהן הם תקנו שיהיה טעותם כגדול. וגדולה מזו אמרו מתנתו מתנה אפילו מתנה מרובה ודברי המחבר עיקר:
ואני אומר שאין מקח הקטן וכו'. כבר נתבאר פ"ט שהיתומים אינם מקבלים מי שפרע כדמשמע פרק הניזקין והוא ביתומים שיש להם אפוטרופוס וכן הדין לקטן עצמו ועיקר: