אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק כד · הלכה יג

הלכה יב

האומר לחבירו קרקע ודקלים וכו' עד הרי נקנה המקח. בהשגות א"א הרב ז"ל כתב להקנות לו שני דקלים ועיקר ע"כ. ובגמרא (דף ס"ט:) ארעא ודקלי חזינן אי אית ליה דיקלי יהבי ליה תרי דיקלי ואי לית ליה זבין ליה תרי דיקלי וכו'. ובהלכות דמאן דזבין לחבריה מידי דשכיח למיזבן אע"ג דליתיה לההוא מידי ברשותיה מיחייב למזבן ומיתן לזה [ואנן לא סבירא לן הכי דכל מידי דלאו ברשותיה דבר שלב"ל הוא ע"כ] וקי"ל נמי ופוסקים על שער שבשוק ואע"פ שאין לו ואיתא נמי בתוספתא המוכר לחבירו פירות בחזקה שיש לו ונמצא שאין לו לאו כל הימנו לאבד זכותו של זה. וזה שכתב הר"א ז"ל והרב בעל העיטור כתב בשם רבינו נסים ז"ל דלא אמרו דבר שלב"ל אלא כגון פירות דקל דשניהם ידועים ומתני בדבר שלב"ל אבל אם המוכר מתנה בדבר שבא לעולם ועל דעת כן נותן לו לוקח מעות איכא מאן דשמיע ליה מהאי מימרא דמחוייב הוא לקיים תנאו ואמרו שכן נמצא בתוספתא תרומות. ויש חולקין ופירשו השמועה כדברי המחבר דלא לחייב את המוכר קאמר אלא שאם רצה שיהא ממכרו קיים יקנה לו שני דקלים. ויש מי שהקשה על זה ואמר דכיון שהמקח בדבר שלב"ל שניהם יכולין לחזור בהן וכיון שאינו ברשותו של מוכר בשעת המכר כמי שאינו בעולם הוא ועוד שאלו שני ממכרים הם השדה והדקלים ואע"פ שאין לו דקלים מכר השדה קיים שאין זה תלוי בזה אלו דבריו ואינן מוכרחין וכ"ש במה שאמר דאע"פ שאין לו דקלים מכר השדה קיים דמנ"ל דמי שמכר לחבירו ב' דברים בערך אחד ולא פרט לו ערך לכל אחד ואין לו אלא האחד שיתחייב הלוקח לקנותו והרי יכול לומר לא הייתי קונה האחד בלא חבירו ומ"מ לענין השמועה פירש רשב"ם ז"ל זבין ליה תרי דקלי שלא יהא מחוסר אמנה שכך התנה לו אני מוכר לך שאקנה לצרכך או יחזיר מן המעות כנגד ב' דקלים עכ"ל:

ואם אמר וכו'. מבואר שם:

אמר לו קרקע של דקלים כו' אין לו דקלים. פי' אם אין דקלים באותו מקום אבל ודאי אם יש דקלים בקרקע קנאן וכ"כ רשב"ם ז"ל, והדין שם:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה