מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כד · הלכה טו
המוכר בית לחבירו אע"פ שכתב לו וכו' עד והמחילות שבין המעזיבות. למעלה מימרא דרב דימי שם (דף ס"ג:) ובהלכות ומכאן שאם לא כתב לו עומק ורום אלא מכר הבית סתם אין לו אפי' באויר שעל גבי הבית ולא למטה ולא כלום בין בבית בין בחצר שלא קנה אלא עד ראש כותלי החצר ואם בא להגביה ולבנות על אויר הבית או לחפור תחת הקרקע אינו רשאי דעומק ורום משוייר הוא ואם בא מוכר לבנות עלייה באויר על גב דיומדין בונה אבל ודאי אינו יכול לבנות על הכותלים שמכר וכן אם בא לחפור מבחוץ ולהשפיל תחת קרקע הבית עושה ובלבד שלא יזיק בחפירתו לבעה"ב. והרב אבן מיג"ש ז"ל כתב שאין יכול לחפור תחת הקרקע כדי שלא יזיק וא"כ מה מועיל לו למוכר שיור עומקא שאם חפר הלוקח בורות שיחין ומערות הרי הן של מוכר. ויש מי שכתב שאם מכר לו חורבה ולא כתב עומקא ורומא כיון דהתם חורבות עשויות לבנות יש לו באויר כדי לסתום רומו של בית והוא כדי שיקח אדם חבילה בינונית על ראשו ויכנס ויוציא ולא יצטרך לכוף ראשו וכיוצא בזה אמרו פרק השותפין ובשדה ובכרם מסתברא דמן הסתם קנה הרום שהרי אין עשויים לבנות על גביהן ואינו משיירו אבל לא קנה העומק שהרי הן עשויים לחפור בהן בור ודות וגת אלו דבריו ז"ל. וכשכתב לו עומק ורום אם בא להגביה ולבנות באויר או להעתיק ולחפור מגביה ומעמיק אבל לא קנה בבינונית שבעמקים ובאויר כמ"ש המחבר ואם כתב לו מארעית תהומא ועד רום רקיעא לבד ולא כתב לו עומק ורומא קנה הכל לפי גירסת הגאונים ז"ל: