מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כד · הלכה ח
המוכר קרקע ושייר האילנות וכו'. בהשגות א״א דבר זה לא ידעתי מאין לו ואין לו שורש בגמ' וכו'. ועתה אפרש גרסינן פ' חזקת הבתים (בבא בתרא דף ל"ז) זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע אמר רב זביד זה קנה אילנות וזה קנה קרקע מתקיף לה רב פפא אין לו לבעל (הקרקע) אילנות בקרקע כלום לימא ליה בעל קרקע [לבעל אילנות] עקור אילנך שקול וזיל אלא אמר רב פפא זה קנה אילנות וחצי קרקע וזה קנה חצי קרקע פשיטא מכר קרקע ושייר אילנות לפניו יש לו קרקע ואפילו לר״ע דאמר מוכר בעין יפה הוא מוכר ה״מ גבי בור ודות דלא מכחשי בארעא אבל (גבי) אילנות דקא מכחשי [בארעא] לימא שיורי משייר דאי לא משייר לימא ליה עקור אילנות (שקול) וזיל. מכר אילנות ושייר לפניו קרקע מחלוקת דר״ע ורבנן לר״ע דאמר מוכר בעין יפה מוכר יש לו לרבנן דאמרי בעין רעה מוכר אין לו. ואפילו לרב פפא דאמר יש לו ה״מ גבי ב' לקוחות דאמר ליה כי היכי דלדידך בעין יפה לדידי נמי בעין יפה אבל הכא מוכר בעין רעה מוכר לר״ע יש לו ואפי' לרב זביד דאמר אין לו ה״מ גבי ב' לקוחות דא״ל כי היכי דלדידי לית לי באילנות לדידך נמי אין לך בקרקע אלא הכא מוכר בעין יפה מוכר ע״כ. והנ״ל שהמחבר מפרש חצי קרקע הנזכר בגמרא חצי ממש שלא כדברי המפרשים ז״ל שפירשו דלאו חצי ממש אלא הוא יכול ליטע אחרים במקומן ולא כדברי הרב אבן מיגש ז״ל שכתב וזה שאמר רב פפא חצי קרקע אינו חצי קרקע אלא חלק בקרקע הוא שקנה כפי האילנות וחוץ לאילנות כמלא אורה וסלו ע״כ, אלא חצי קרקע ממש כפשט הלשון כי היכי דלא נימא ליה עקור אילנך וזיל וכן כשמכר הקרקע ושייר האילנות לפניו יש לו חצי הקרקע ממש כי היכי דלא לימא ליה עקור אילנך וזיל ואע״פ שלא אמרו אלא שיש לו קרקע כיון שהטעם הוא אחד עם הנזכר בדין זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע ושם גילו שהוא חצי קרקע אף כאן חצי קרקע ומ״מ כשאינן אלא שני אילנות אין לו אלא קרקע הראוי להן שדי אם נעלהו מדרגה אחת שהרי קונה שני אילנות אין לו קרקע כלל וזה שהוא משייר יש לו קרקע הראוי כמו שאנו מעלין דין המשייר שלשה אילנות מקונה שהקונה אין לו אלא קרקע הראוי להם והמשייר יש לו חצי קרקע זו היא סברתו ונכונה היא בפשט הגמרא אלא שאינו מוצא טעם למה יש לו חצי קרקע כי היכי דלא לימא ליה עקור אילנך וזיל והלא קנה שלשה אילנות אע״פ שאין לו חצי קרקע אין יכול המוכר לומר לו כן ואפי' מתו יטע אחרים תחתיהן וזה הכריח למפרשים שלא לפרש כן ודבריו צ״ע. וע״ק לי בזה שהוא מביא דין דזה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע פי״ב מהלכות טוען ונטען שם כתב שזה שהחזיק באילנות קנה קרקע הצריך להן כדברי רבו אבן מיג״ש ז״ל וכאן לא הזכיר כלל כן בפרק זה אלא חצי קרקע בלשון הגמ' וגם זה צ״ע:
וכן אם שייר ב' אילנות וכו'. כבר נתבאר: