מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כג · הלכה ו
ומה הפרש יש בן המוכר קרקע לזמן קצוב וכו'. בהשגות אמר אברהם איני מוצא מוכר לזמן קצוב וכו'. ולי נראה שהמחבר מדמה המוכר לזמן קצוב למוכר בזמן שהיובל נוהג דכשם שהמוכר בזמן היובל בין קרוב בין רחוק עושה בו כל חפצו אע"פ שידוע שיחזור קרקע לבעליה ביובל כן הדין במוכר לזמן קצוב שהרי סתמו כפירושו ביובל וכיון שכן אף במוכר לזמן קצוב הדין כן ודברי ההשגות אינם ברורים ויתר דברי המחבר והמפרשים שכתב כולן ברורים ופשוטים הן: