מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יג · הלכה ב
הלוקח בדמים אכסרה וכו'. נתבאר מלה זו פ״ה. והדין מחלוקת פ' הזהב (בבא מציעא דף מ"ו מ"ז) ופסק כפסק ההלכות דיש לו אונאה:
בעל הבית שמכר כלי תשמישו אין לו אונאה וכו'. פירוש דוקא כלי תשמישו דיקרי ליה אבל סחורה וכל דבר העשוי למכור יש לו אונאה כדאיתא בגמרא. וכתבו המפרשי' ז"ל דוקא כשנתאנה הלוקח בין שתות בין ביותר מכאן אז אין הלוקח יכול לתבוע אונאה אבל אם נתאנה מוכר הרי הוא כשאר מוכרין דעלמא ולזה נתכוון המחבר שכתב שאילולא הרבו לו הדמים וכו' ואין זה הטעם אלא כשנתאנה הלוקח: