מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ו · הלכה ז
המטבע אין לו דרך וכו'. זה מתבאר במציעא בהזהב ודין אגב מפורש בעובדא דרב פפא שם בתרא (דף ע"ז:) בפירוש:
והוא שיהיו אותן וכו' אבל ראובן שהיה לו חוב. פירוש במלוה על פה. ודין השטר יתבאר לפנינו:
נ״ל שלא קנה החוב. זו סברת המחבר נכונה דההוא עובדא דרב פפא פקדון היה אבל מלוה על פה א״א להקנותה באגב וכ״כ הרשב״א ז״ל בהגוזל עצים (דף ק"ד:) דלא גרסינן בההוא עובדא דר' אבא הוה מסיק זוזי בדרב יוסף בר חמא [אגב] לפי שמלוה על פה א״א להקנותן באגב וכן עיקר. ויש מביאין ראיה מדאמרינן פרק מי שמת (בבא בתרא דף קמ"ח) שכיב מרע שאמר [תנו] הלואתי לפלוני הלואתו לפלוני ואקשינן והא ליתיה בבריא ואמרינן דאיתיה במעמד שלשתן ולא אמרינן איתיה באגב וזה דעת הרמב״ן ז״ל: