מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה ט
זה הקניין א״צ להיות בפני עדים וכו'. זה נלמד מההוא עובדא דפרק האומר דקדושין (דף ס"ה:) מר זוטרא ורב אחא וכו' ואמרינן התם לא איברו סהדי אלא לשקרי וכ״כ שם בהלכות דמהתם שמעינן הכי וכ״כ רבינו חננאל ז״ל. ובהשגות א״א אין הכל מודים בקניין ע״כ. נתלו באותה סוגיא שאמרו פרק חזקת הבתים (בבא בתרא דף מ') קניין בפני שנים וא״צ לומר כתובו אלמא דשנים בעינן וליתא דהתם ה״ק כל זמן שהיא בפני שנים השנים כותבין ואין צריכין לשאול ולומר דלא בעינן תלתא כמעשה ב״ד אבל כל זמן שהם מודים בלא עדים סגי וראיה מפרק הזהב (בבא מציעא דף מ"ה מ"ו) דאקשינן גבי עומד בגורן ולקניה אגב סודרא ותירצו דלית ליה ולקניה אגב קרקע ותירצו דלית ליה ואקשינן איכפל תנא לאשמועינן גברא [ערטילאי] דלית ליה ולא כלום ואם איתא לישני ליה כגון דליכא סהדי כשמקנים זה לזה והא מילתא שייכא טובא בגורן אלא ש״מ דלא בעינן סהדי אלו דברי העיטור והרשב״א ז״ל: