מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ד · הלכה ה
טעון של פירות שהיה מונח וכו'. זה [יצא לו מן הברייתא] משך חמריו ופועליו והכניסן לתוך ביתו וכו' ואמרינן פסק עד שלא מדד שניהן יכולין לחזור בהם ואוקימנא לה במתכלי דתומי פי' חבילות שומין שאינן בכלי הא אם היו בכליו של מוכר לא וכמו שנתבאר דכליו של מוכר ברשות לוקח לא קנה:
וכן אם מדדן הלוקח ברה"ר וכו'. זה פשוט לדעת המחבר שהגבהה קונה בכ"מ וא"כ האי מדד דקאמר בגמ' דלא קנה בשלא מדד הלוקח הוא וכן דעת התוס':