מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מכירה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק א · הלכה יז
העכו"ם אינו קונה וכו'. מפורש שם מימרא דרב וגם בהלכות ופירשה אף לענין קניין ולאו לענין חזקת ג' שנים.
ומ"ש עם נתינת הכסף. משום דלא עדיף מישראל שאינו קונה בשטר בלא נתינת דמים אלא למוכר שדהו מפני רעתה כמו שנתבאר למעלה והטעם שהעכו"ם אינו קונה בחזקה שאם היה העכו"ם קונה בחזקה מתוך אלמותו היה מחזיק אבל לכתוב לו שטר כולי האי לא עבדי:
כל המחובר וכו'. זה פשוט. ואמרינן פ' שבועות הדיינין (שבועות דף מ"ב:) כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע לענין שבועה ומה שאמרו שם דאפילו ענבים העומדין ליבצר הרי הן כקרקע ופירשה הרב ז״ל כשהן צריכין לקרקע אבל כשאין צריכין לקרקע כלל הא אמרינן פ' נערה שנתפתתה (דף י"א) כל העומד ליגזז כגזוז דמי ואמרינן נמי כל העומד ליתלש כתלוש דמי ואי נמי דשבועה שאני וכ״נ דעתו פ״ב מהלכות שכירות ויש פירושים אחרים לחלק בין זו לזו ומ״מ דין החזקה נתברר פ' המוכר את הספינה על מתני' דהלוקח פשתן מחובר מחבירו ותלש כל שהוא קונה ובסוגיא שעליה ואין להאריך ויתבאר פ״ג: