מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ז · הלכה טו
וכל בני מעים שהמאכל וכו'. בפ' כל הבשר (חולין דף קי"ג) אמר רב משרשיא אין מחזיקין דם בבני מעים תרגמא אכרכשא ומעייא והדרא דכנתא ע״כ. פירוש וא״צ מליחה אבל הכרס ושאר המעים צריכין מליחה. וז״ש רבינו שהמאכל סובב בחללן, וכבר הסכימו רובי המפרשים ז״ל שאע״פ שאין מחזיקין דם באלו הרי הוא יכול למולחם עם בשר אם ירצה. וכתב הרשב״א ז״ל טעם לדבר מפני שיש בהן ציר וכל שהן פולטין ציר אין בולעים דם. עוד כתב לא אמרו אלא בהן עצמן אבל בשמנן מחזיקין דם והעין מעידה כן וכשמולחין הכרכשא אין מולחין אותה מן הצד הפנימי אלא מן הצד החיצון ששם השומן שמחזיקין בו דם ע״כ: