אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ו · הלכה יד

הלכה יג

ראש הבהמה וכו'. שם בפרק גיד הנשה (חולין דף צ"ג:) רישא בכבשא אותביה אבית השחיטה מידב דייב דמא ושרי (אבית) אצדדים מקפא (הוי) דמא ואסיר אותביה אנחיריה דץ ביה מידי (ובזעה) מידב דייב ושרי ואי לא אסיר. ויש שם לשון אחר וקי״ל כי האי לישנא וכן פסקו ז״ל ובה״ג פירשו אסור הנזכר על המוח בלבד אבל הראש עצמו מותר וזה דעת רבינו. וכתב הרמב״ן ז״ל ה״מ לצלי אבל לקדרה אם לא הוציא מוחו אוסר בששים שאי אפשר שלא יפלוט אע״פ שמונח בקדרתו וצריך לשער בששים בכל המוח ע״כ. ואף רבינו מודה בזה. וכתב הרשב״א ז״ל שכשם שהתירוהו בצלי אם תלאו ובית שחיטתו למטה כך אם נקב העצם שהמוח נתון בו והניחו על הנקב מותר. עוד כתב שהרוצה למלוח את הראש לקדרה חותך אותו לשנים ומולח יפה יפה הראש מצד פנים והופכו ומולח על השער שאין השער מעכב ע״י המלח להפליט דם שבבשר הראש. עוד כתב וכן הדין לטלפים מחתך אותן מעט ומולח והדם יוצא דרך חיתוך וצריך שיהא חיתוכן למטה עכ״ל. וכבר נתבאר למעלה דין הכשר המוח לקדרה:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה