מגיד משנה על משנה תורה, הלכות מאכלות אסורות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ג · הלכה יא
אפרוח שנולד מביצת וכו'. מסקנא דגמרא בתמורה פרק כל האסורין (תמורה דף ל"א) ונזכר כאן בהלכות מאי טעמא דכמה דלא מסרח לא גביל ובעידנא דקא גביל עפרא בעלמא הוא.
ועל מה שכתב רבינו שאין מינו טמא. כתוב בהשגות א"א מה ראה לשנות הטעמים וכו'. ואין זו השגה כלל שרבינו כתב זה להוציא אפרוח של ביצת עוף טמא שישב עליו עוף טהור שאסור ודאי ולוקין עליו ואין אומרים בו לאימת מסרח לכי גביל דכיון דמינו טמא אסור הוא ולא רצה רבינו לתת טעם לחלק בין ביצת טריפה לאפרוח שלה אלא לחלק בין אפרוח ביצת טריפה לאפרוח ביצת טמאה ויפה כיון:
היה העוף ספק וכו'. מסקנא דגמ' בפ' אלו טרפות (חולין דף נ"ז נ"ח) ונזכר בהלכות. ועוד יתבאר דין זה פרק י״א מה' שחיטה: