אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ו · הלכה כה

הלכה כד

שלשה אחים שנים מהם וכו'. פרק ד' אחין (יבמות דף ל') משנה שלימה שלשה אחים שנים מהם נשואין שתי אחיות ואחד נשוי נכרית גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו ומת נשוי נכרית וכנסה המגרש ומת זו היא שאמרו דכולן שמתו או נתגרשו צרותיהן מותרות ובגמרא טעמא דגירש ואח״כ מת פירוש דגירש אחד מבעלי אחיות את אשתו קודם שמת נשוי נכרית אבל מת ואח״כ גירש אסורה פי' מת נשוי נכרית ואח״כ גירש אחד מבעלי אחיות את אשתו א״ר אשי זאת אומרת יש זיקה ואפילו בתרי אחי ופסקו כן בהלכות. ועתה אבאר דברי רבינו. מ״ש ואח״כ מת אחד מבעלי אחיות וכו' הוא מוסכם מכל המפרשים ז״ל דכיון שמת ולא גירש את אשתו אפילו נכרית אסורה דהויא לה צרת אחות אשה בזיקת אחיו דזיקה ככנוסה דמיא לענין זה דקי״ל כרב אשי וכרבא דס״ל הכין לכל הגרסאות ולכל הפירושין. ומ״ש ולא עוד אלא אפי' גירש אחד מבעלי אחיות וכו' הוא כדעת ההלכות שפסקו כרב אשי וסובר רבינו שאע״פ שלא כנס המגרש את הנכרית ומת נכרית אסורה וכן נראה מדברי בעל המאור ז״ל וכתב הרמב״ן ז״ל שכן דעת קצת המפרשים ז״ל אבל הוא ז״ל נסתפק בזה דדילמא הא דאמרינן אבל מת ואח״כ גירש אסורה הוא בשכנס לבסוף את הנכרית וכולהו בשכנס קא מיירי דומיא דמתני' והרשב״א ז״ל כתב דרך פשיטות דאפי' לדעת ההלכות דכל שלא כנס המגרש את הנכרית נכרית מותרת דלא חשבינן לה צרת ערוה כיון דלבסוף לא כנסה ולא יפה כח זיקת השני שמת מכח זיקתו בשעה שהוא קיים שהרי בעודו קיים כל אחד היה יכול לכונסה ע״כ דבריו. ודע שיש מן המפרשים ז״ל חלוקים בזה ואומרים דכל מגרש אחת מבעלי אחיות את אשתו אפילו אחר מיתת נשוי נכרית ואפילו כנס את הנכרית ומת נכרית מותרת דלא קי״ל כרב אשי וזה דעת הר״א ז״ל שכתב בהשגות א״א כל זה מן ההלכות ואינו מחוור ע״כ. ומדברי הרב בה״ג נראה כן ולזה נראה שהסכים הרשב״א ז״ל:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה