מגיד משנה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה כט
היו אחת וכו'. שם במשנה פקחת וחרשת בא יבם על הפקחת וחזר ובא על החרשת או שבא אחיו על החרשת לא פסל את הפקחת. וכתב רבינו שהחרשת צריכה גט והטעם שאע"פ שביאת פקחת פוטרת מן הזיקה כמו שנזכר למעלה בהיתה אחת פקחת וכו' מ"מ כבר נתבאר בדין כל יבמה שנבעלת ליבמה וכו' שיש ביאה אחר ביאה אפילו בב' פקחות להצריכה גט והוא שבא עליה לשם אישות או לשם יבמות:
בא היבם וכו'. שם בא יבם על החרשת וחזר ובא על הפקחת או שבא אחיו על הפקחת פסל את החרשת. ופי' רבינו שהחרשת יוצאה בגט ופשוט הוא שביאתה ביאה כשרה היתה ומספיק לה בגט. וכן פי' שהפקחת צריכה גט וחליצה והטעם מפני שביאתה היתה ביאה פסולה: