מגיד משנה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ד · הלכה יט
חלצה בסנדל של עץ. פי' וה"ה לשאר דברים כלומר של שיער ושל סיב או של שעם ומחופין עור וכן מתבאר (שם ק"ב ק"ג) באוקימתא דאביי דאע"ג דאידחיא קושטא היא לענין דינא ופשוט הוא ורבינו כתב של עץ וה"ה לשאר. ומ"ש או שלא היה המנעל שלו מתבאר שלכתחילה צריך שיהיה המנעל שלו ואם אינו שלו צריך שיקנוהו לו וכן מבואר בגמרא דרב יוסף א"ל לאביי הב ליה סנדלא ואקנייה ליה וכתב הרשב"א דמדרבנן היא דאי מדאורייתא אפילו לכתחלה במנעל שאינו שלו אבל רבנן גזרו לכתחילה משום קטן שאינו חופה את רוב רגלו או גדול שאינו יכול להלך בו דכל שאינו שלו אינו עשוי כמדת רגלו ממש ע"כ דבריו. ויתר הדברים שכתב רבינו בבבא זו נתבאר שם במקומות חלוקים: