מגיד משנה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ב · הלכה יד
כל יבמה שאמרנו. זה מתבאר בפרק יש מותרות (יבמות דף פ"ה) כמו שאכתוב בפ' זה ופ״ו יתבאר מי הן שדינן להתייבם:
וכן אם היה יבמה מוכה שחין. מימרא פ״ק דיבמות (דף ד') מנין ליבמה שנפלה לפני מוכה שחין שאין חוסמין אותה וכו' ומתבאר בכתובות בפרק המדיר (כתובות דף ע"ה) במשנה שבכל המומין כן ונזכר שם שאפילו היו המומין ההם בבעל יכולה היא לומר לאחיך הייתי יכולה לקבל ולך איני יכולה לקבל וכבר נתבאר זה פכ״ה מהלכות אישות ושם נזכרו פרטי המומין שהיא יכולה לטעון בהן:
נולדו בה מומים. זה פשוט ונלמד מדין האשה שנולדו בה מומין אחר שנתארסה כנזכר שם: