אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק א · הלכה כב

הלכה כא

הכונס את יבמתו ונמצאת מעוברת וכו'. משנה שם (דף ל"ה:) ומה שכתב רבינו מפרישין אותם פשוט הוא שהרי הוא ספק אשת אח שלא במקום מצוה. ומה שכתב אם הפילה הוא כשילדה ולד שלא נגמרו סימניו ולא כלו לו חדשיו שהוא קרוי נפל כנזכר למעלה בדעתו ז"ל. ומה שכתב ואם ילדה הוא בשלא נודע בבירור שכלו לו חדשיו אלא שנגמרו סימניו ולפיכך אינה צריכה חליצה בהכרח שכבר נתבאר למעלה שולד כזה פוטר מן התורה ואינו פוטר מדבריהם ולפי שאינו פוטר מדבריהם צריכה חליצה לזיקתו שאין ביאת המעוברת ביאה לפטור מן היבום כנזכר למעלה וסובר רבינו שאם כן צריכה גט לביאתו דדמיא לכנוסה וכן דעת קצת מפרשים ז"ל וכן נראה שהסכים הרשב"א ז"ל. ומה שכתב ואם נתקיים הולד שלשים יום פשוט הוא והוא הדין אם נודע בבירור שכלו לו חדשיו שכל אחד מאלו פוטר את אמו כמו שנתבאר למעלה:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות יבום וחליצה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה