מגיד משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ט · הלכה ה
שכיב מרע שכתב כל נכסיו וכו'. מימרא דרב הונא בפ' יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"ג) ויש מי שפי' שאפי' נתנן במתנה בפירוש למי שראוי ליורשו נוטלן משום ירושה. וי״א שאין זה אלא באומר נכסי לפלוני סתם הא באומר נכסי נותנין אפילו ראוי ליורשו נוטלן משום מתנה. ויתבאר פי״ב אי זה חילוק יש בין משום ירושה למשום מתנה. ושם כתב המחבר בלשון ראשון וכ״כ כאן הר״א ז״ל והוא דעת הגאונים ז״ל:
בד"א כשהיה היורש הזה וכו'. זה פשוט וכ"כ אבן מיגש ז"ל וכבר נתבאר פ"ו: