מגיד משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ח · הלכה ט
לפיכך מוציאין לכתובת אשה וכו'. פי' כתובת אשה כתובת בנין דכרין שאינה טורפת ממשועבדים אחרים וטורפת משעבוד מתנת שכ״מ וכבר נתבאר עניינה ודין זה פי״ט מהל' אישות. ואין לומר כתובת אשה שהיא בחיים דההיא אפילו ממשועבדין גמורין טורפת וזה פשוט. וכבר השיגו הר״א ז״ל שם והודה לו במזון האלמנה ונחלקו עליו בשאר והדין הזה יצא למחבר בטעמו ממאי דאמרינן פרק יש נוחלין (בבא בתרא דף קל"ג) השתא בירושה דאורייתא אלמנתו נזונת מנכסיו מתנת (שכ"מ) דרבנן לא כ״ש וזה דעת הרב אלפסי ז״ל בהלכות כמו שהאריך שם. ועוד למד משם אבן מיגש ז״ל דמלוה על פה כיון שגובה מן היורשין ק״ו שגובה ממתנת שכ״מ ופי״א מהל' מלוה ולוה יתבאר על אי זה צד גובה מן היורשין ולדבריו הסכים הרשב״א ז״ל וכתב דכי אמרינן בפ' הנזקין (גיטין דף נ') דמשועבדין דמתנה אפילו דשכ״מ כמשועבדים דלקוחות לא אמרו אלא במקום דליכא פסידא למלוה אלא בין בינונית לזבורית דמ״מ גובה הוא חובו אבל במקום שיפסיד בעל חוב חובו לגמרי ודאי טריף ממתנת שכ״מ במקום פסידא גמורה כמזון האשה והבנות ומלוה על פה דכירושה שויוה רבנן למתנת שכ״מ וה״ה לכתובת בנין דכרין ע״כ: