מגיד משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה ח
שני שטרות היוצאין על שדה אחת בשם וכו'. מימרא פ' נערה שנתפתתה בכתובות (דף מ"ד):
אם היה השטר הראשון מתנה וכו'. מפורש שם:
ואע"פ שלא היה כתוב שם אחריות. בשטר המכר שאחריות במכר אע"פ שלא נכתב כמו שנכתב דמי. כמו שנתבאר פ' י"ח מהל' גזילה:
וכן אם הראשון במכר וכו'. גם זה שכתב ראשון במכר ושני במתנה ליפות כחו הוא דכתב ליה משום דינא דבר מצרא. וכן הן דברי המחבר. ויש מי שפירש ליפות כחו שאם יערער עליו בעל המצר יטמין שטר המכר ויאמר במתנה נתנה לי אבל אם נודע שכתב לו שטר אחר של מכר יש בו משום דינא דבר מצרא כמו שנתבאר פי"ג מהלכות שכנים. ויש מי שכתב דאע"פ שנודע שכתב לו שטר אחר של מכר כיון שכתב לו שטר מתנה אין בה משום דינא דבר מצרא וכתב הרשב"א ז"ל ושמא נאמר לפי דבריו דשטר מתנה באחריות שאני לפי שהשטר זה בעצמו נידון כמכר ואין כאן מתנה כלל אבל כתב לו שטר מתנה מוחלט לכך כתב לו שאם יערער עליו בן המצר שלא יהא המכר מכר ויזכה בו מכח מתנה זו וצ"ע עכ"ל: