מגיד משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה ו
שני שטרות שזמנם וכו' אם דרך אנשי העיר לכתוב שעות כל הקודם זכה. פירוש וכשנכתבו בשטרות אלו שעות ואע״פ שאין אנו יודעים למי מסר ראשון תלינן שהמוקדם נמכר לו קודם והרי קדימת המעות במקום שנהגו לכתוב כקדימת הימים בכ״מ ודין זה מתבאר פ' מי שהיה נשוי (כתובות דף צ"ד:) בעובדא דאימיה דרמי בר חמא ופירשוה בהלכות בשאין בה קניין:
ואם אין דרכן לכתוב שעות וכו' אע"פ שידענו אי זה מהן נכתב ראשון כיון שלא ידענו שעת המסירה הרי הדבר מסור לב"ד. ודין זה מחלוקת דרב ושמואל שם במי שהיה נשוי דרב אמר יחלוקו ושמואל אמר שודא דדייני והלכתא כשמואל בדיני. ואמרינן התם טעמא דשמואל דס"ל כר"א דאמר עדי מסירה כרתי. פירוש ואילו באו עדים ואמרו לזה נמסר בבקר ולזה נמסר בערב זה שנמסר לו ראשון קנה דעדי מסירה כרתי הלכך שודא עדיפא דדילמא אתו סהדי ומסהדי ואמרי דהכי הוה מעשה ואע"ג דאפשר נמי דבבת אחת נמסרו שניהן וזכות שניהם חלה בבת אחת מ"מ הא מילתא לא שכיחא ודינא דשודא שכיחא טפי כך פירשו ז"ל: