מגיד משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ד · הלכה ז
קטן שנותנין לו צרור וכו'. מימרא פ' התקבל בגיטין (דף ס"ה) ופירוש זוכה כשיש דעת אחרת מקנה הא לאו הכי אין לו זכייה אלא מפני דרכי שלום כמו שנתבאר בהל' גזילה ושם העלו ומבואר בהלכות דלאחרים אינו זוכה עד שיביא שתי שערות וכשמואל:
וכן השוטה וכו'. ג"ז פשוט וכבר נתבאר בהל' מכירה.
וכן מ"ש כי המזכה לשוטה ע"י בן דעת זכה. פשוט הוא ואמרי' ביבמות פ' חרש (דף קי"ג) פקח שנשא חרשת או שוטה אע"פ שכתב לה ק' מנה כתובתה קיימת מפני שרצה ליזוק בנכסיו ע"כ. ודקדקו משם טעמא דרצה הא לא רצה לא תיקנו לה רבנן כתובה ומכאן שיש לשוטה זכייה על ידי בן דעת: