מגיד משנה על משנה תורה, הלכות זכייה ומתנה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק א · הלכה יב
וכל דבר המפסיק לטומאתו וכו'. כבר ביארתי מאין יצא לרב שהמפסיק לאלו הוא הפסק בנכסי הגר. ובהשגות א"א יש כאן ערבוב דברים שאין הגמרא הולכת על זה הדרך ואין בגמ' שיהא פיסלא חולק בנכסי הגר (אלא לענין גיטין ושבת כדברי רבא ואליבא דרבי אסי וה"ל לומר המצר והחצב מפסיקין בנכסי הגר) ובפאה ובטומאה ובשבת ובגיטין כי כן דרך הגמרא ומפרש בגמרא מה טיבן של הפסקות עכ"ל. וכבר כתבתי מאין לו לרבינו זה שכתב שקל וחומר הוא ודרש ומה מצר וחצב שלדעת ר' אסי אינן מפסיקין בשאר דברים מפסיקין בנכסי הגר מה שמפסיק בשאר דברים לא כ"ש שיפסיק בנכסי הגר ונכון הוא אע"פ שלא נזכר בגמרא בפירוש אדם דן קל וחומר מעצמו: