אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גניבה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ה

פרק ד

הלכה א

אסור לקנות מן הגנב וכו'. מבואר פרק הגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קי"ח קי"ט) ובמקומות אחרים:

הלכה ב

הגונב ומכר וכו'. פסק כר״י משום רבי ינאי דאמר התם הכין פרק הגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קט"ו) וכן פסקו ההלכות:

ואם גנב מפורסם הוא לא עשו בו תקנת וכו'. גם זה מפורש שם:

הלכה ג

נתיאשו הבעלים מן הגניבה וכו'. זאת הבבא משובשת משבוש המעתיק ספרי הרב ז"ל וכ"כ הר"א ז"ל והלשון מוכיח עליו והשבוש מלשון אלא נותן דמים וכו' ולהלן. והנוסחא הבדוקה אלא נותן דמים אם לקח מגנב מפורסם או אינו נותן כלל לא חפץ ולא דמים אם לא היה זה המוכר גנב מפורסם ואפשר שגם ע"ז תמה הר"א ז"ל שכיון שקנה הלוקח ביאוש ושינוי רשות למה יתן דמים אפילו היה גנב מפורסם וצריך עיון. ומכל מקום מ"ש שנתיאשו אחר המכר הוא תימה דהא באוקימתא דרב זביד ר"י ס"ל דשינוי רשות קודם יאוש לא קני ושמא הוא סובר דכיון דרב פפא דהוא בתרא אוקי באוקימתא אחריתי בשלא נתיאשו כלל הדרינן לכללין דיאוש ושינוי רשות קני אי זה מהם יהיה קודם כ"ש כשיהיו שניהם וקצת נראה כן מן ההיא דמרובה דאמר שנתיאשו הבעלים בי לוקח דהוה ליה יאוש ושינוי רשות:

הלכה ד

בזמן שהלוקח וכו'. משנה בפרק כל הנשבעין (שבועות דף מ"ד מ"ה):

הלכה ה

בזמן שהלוקח וכו'. זה מבואר בכל הנשבעים בשבועות ושכנגדו חשוד על השבועה כדאיתא התם:

הלכה ו

גנב ופרע וכו'. זה מבואר פרק הגוזל (בבא קמא דף קט"ו):

משכן הגניבה בין שמשכן אותה ביותר מדמיה וכו'. כתב עליו הר"א ז"ל בכדי דמיה עכ"ל. ובאמת שבגמרא לא הוזכר אלא שוה במאה אבל אפשר שסובר הרב ז"ל דכיון דאמר בגמרא בתר הכי זביני שוה מאה במאתן וכו' ואסיקנא בכולהו עשו בה תקנת השוק אף משכונא כמכר ויש לחלק:

הלכה ז

הלוקח מגנב וכו'. זה מפורש בגמ' (שם):

הלכה ח

היה נושה בגנב וכו'. זה מעשה מבואר שם ודוקא בשלא פירש לומר לו הלוני מאה אחרים על חפץ זה אלא שנתן לו החפץ סתם ואמרינן דאקמאי יהביה ניהליה ולא עדיף מגנב ופרע בחובו אבל אם פירש ואמר הלוני על חפץ זה מאה ודאי זו היא משכונא שעשו בה תקנת השוק והוא פשוט וכן מוכיח בגמרא ובכל כי הא מי שהחפץ בידו נאמן בשבועה:

הלכה ט

לקח מגנב וכו'. ג"ז מעשה שם:

ואם גנב מפורסם וכו' נוטל הק"כ מהתגר. כתב הר"א ז"ל נוטל הלוקח שני עכ"ל, פירוש הבעל נוטל החפץ בלא דמים כיון שהגנב שמכרו ראשונה היה מפורסם אע"פ שזה לקח מהתגר אין בזה מפני תקנת השוק ודין זה לא נזכר בגמרא לוקח מלוקח מגנב מפורסם אבל מתוך לשון רבינו ז"ל נראה שהבעל נותן ללוקח מן התגר מאה וכתב וחוזר וגובה אותן מהתגר דע"כ לא קאמרי שלא עשו תקנת השוק בגנב מפורסם אלא בלוקח ממנו בדוקא מפני שלא היה לו ליקח אבל לוקח שני שאינו יודע זה ממי לקחו אינו מחזיר החפץ בלא דמים ואין לי בזה הכרע:

הלכה י

בעל הבית שאינו עשוי וכו'. זה מבואר שם בגמרא:

או שהיה עשוי למכור והיו כלים אלו מכלים העשויין להשאיל ולהשכיר. פי' והוא טוען נגנבו ממנו ויצא לו שם גניבה:

אם באו עדים וכו'. כתב עליו הר"א ז"ל א"א אם היו כלים אלו וכו'. וזה אינו מבואר בגמ' אבל סובר רבינו ז"ל דמתוך שחלקו להם בדין הנכנס לתוך ביתו של חבירו וכמו שמתבאר בשבועות וכתב כן פ"ח מהל' טוען ונטען אף בזה יש חילוק והר"א ז"ל סובר שאפי' לא יצא לו שם גניבה נשבע שלא מכרו ונוטל. ונראה שדעתו שכשהוא אומר גנובין נאמן מטעמא שהיה יכול לומר שהן שאולין בידו ומדין מגו נאמן בשבועה ורבינו אינו סובר מגו כי האי אם לא יצא לו שם גניבה אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן וכ"כ שם ונכון הוא ושם יתבארו עיקרי העניינים ופירוש דברים העשויין להשכיר ולהשאיל מהו:

הלכה יא

היה בעל הבית עשוי למכור את כליו וכו'. זה מבואר שם פרק הגוזל דכיון דאיכא כל הני אמתלי ודאי קושטא קא טעין ומפני תקנת השוק נותן דמים:

הלכה יב

גנב שהוחזק ונתפרסם וכו'. דעת הרב ז"ל דכל היכא דבעל הבית טוען גנובים הם אע"פ שאין דרכו למכור את כליו וזה הוציא הכלים טמונים ואינן כלים שדרכן להטמינן ואין המוציאן איש צנוע אם אינו מוחזק בגניבה נאמן לומר לקוחים הם בידי דאחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן אלא אם היה כבר מוחזק מתחלה. ודעת הר"א ז"ל שאע"פ שאינו מוחזק בגניבה אי איתנהו לכולהו גווני אינו נאמן לומר לקוחין הן בידי וכדברי רבינו עיקר וכן דעת האלפס ז"ל בשבועות וכן גרסתו מפורשת שם ולזה הסכימו רובי המפרשים ז"ל. ומ"ש רבינו שאם היה כבר מוחזק בגנב אינו נאמן יצא לו מדאמר בגמרא אחזוקי אינשי בגנבי לא מחזקינן וזה כבר מוחזק ועומד ופשוט הוא וכ"כ הרב ר"מ הלוי ז"ל וכ"כ בהלכות ותימה מהר"א ז"ל שכתב על רבינו הפך וקלקל והוא דבריו במשפט כלכל בדעת ובהשכל:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גניבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה