אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גניבה· רבנו וידאל די טולוזא

פרק ד · הלכה י

הלכה ט

שומר שגנב וכו' אם יש עליו עדים חייב בכפל. כתב עליו הראב"ד זה אינו כלום עכ"ל. כוונתו לומר שלא מצינו כפל בשומר אלא בטוען טענת גנב ונשבע הא לאו הכי לא דאע"ג דאחר שנגנב מרשות הבעלים משלם כפל וכמו שנתבאר הוא עצמו ודאי לא ישלם דאי לא למה לן שבועה משעת כפירה ליחייב בכפל. ונ"ל שדעת רבינו ז"ל בשנשבע על כך וטען טענת גנב וקמ"ל שאין זה שליחות יד הפוטרו מן הכפל לדעתו ז"ל למעלה אלא הרי הוא חייב בכפל לפי ששליחות יד הוא בשנשתמש במה שנפקד אצלו אלא שגם זה צ"ע. סוף דבר איני יודע טענה לרבינו:

ואף על פי שהחזיר וכו'. פסק כר"ע וכאוקימתא דרב זביד בפ' הגוזל ומאכיל. וכתב עליו הר"א ז"ל או שיחזיר הכיס לבעליו וימנה מעותיו עכ"ל. ונכון הוא ואף רבינו מודה בזה לא אמרה אלא כשהיא ברשות שומר ומאמר ר"ע כך הוא צריך דעת בעלים אבל כשהחזיר הכיס ומנה נראה שהוא פטור דלא עדיף מהגונב סלע וידעו הבעלים בגנבתו שהמנין פוטר כמ"ש בסמוך ואפשר שיש לחלק דשומר צריך דעת בעלים ואין המנין פוטר והראשון נכון יותר:

אבל הגונב סלע וכו' והחזיר דבר הגנוב למקומו וכו'. כוונת רבינו ז״ל אינה בדוקא למקום ההוא שגנב ואם שינה שיתחייב אלא למקום המשתמר ושיראוה בעלים כלומר להיות מצויין שם כעין המקום שגנב ודין זה שכתב נתבאר פרק הגוזל ומאכיל (בבא קמא דף קי"ח) ובפסק ההלכות:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גניבה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה