מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יב · הלכה כד
מי שיש לו שתי נשים. פ' האשה שלום משנה אחת אומרת מת ואחת אומרת לא מת זו שאומרת מת תנשא ותטול כתובה וזו שאומרת לא מת לא תנשא ולא תטול כתובה. ובגמרא מתבאר דלאו דוקא אומרת לא מת אלא אפילו אשתיקה האחרת לא תנשא שאין צרה מעידה לחברתה. ומ"ש רבינו אפילו נשאת זו תחלה הוא פשוט, ומבואר בירושלמי חשודה היא לקלקל עצמה כדי לקלקל צרתה והקשו מעתה אפילו על עצמה לא תהא נאמנת ותירצו מתוך שהיא יודעת שלא עשו דבריה רושם אצל חברתה כלום אף היא אומרת אמת והקשו מעתה אפילו על צרתה תהא נאמנת ותירצו (א"כ) חוזרת לקלקול הראשון חשודה היא לקלקל עצמה כדי לקלקל צרתה ע"כ. וכתבתיו לפי שהוא נותן טעם לדין הנזכר כאן:
זאת אומרת מת בעלי. זהו דין המשנה הנזכר בסמוך:
זאת אומרת מת. מחלוקת במשנה והלכה כר"י ור"ש דאמר ינשאו דהוו להו תרי לגבי ר"מ דפליג ובלא"ה ר"מ ור"י הלכה כר"י: