מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יב · הלכה ב
היו לה שני עדים. זה פשוט ומתבאר בפרק האשה שנתארמלה (כתובות דף כ"ב):
הוציאה גט מתחת ידה. כבר ביאר רבינו פ״ז שהאשה המוציאה גיטה אינה צריכה לקיימו כל זמן שלא קרא עליו ערער ושם הארכתי בטעמו וראיותיו: ובהשגות כתב כאן א״א אומר אני יתקיים בחותמיו כו'. וכבר הוכחתי דעת רבינו. ומ״ש כאן שאם הבעל טוען שנפל ממנו שאינו נאמן וג״כ אינה צריכה לקיימו, הוציאו הרב ז״ל ממה שיתבאר בפרק זה שביוצא מידי שליח קבלה שאין הבעל נאמן לומר לפקדון נתתיו בידו וכרב חסדא דאמר הכי בפ' התקבל (גיטין דף ס"ד) וכ״ש ביוצא מתחת ידה שאינו נאמן לומר ממני נפל ולא חיישינן לנפילה לפי שאין האיסורין כדיני ממונות ומפרש שם בגמרא דאפילו רב הונא דפליג עליה דרב חסדא בשליש מודה באשה עצמה כמו שהזכיר למטה אבל ודאי כשקרא עליו ערער ואמר מזוייף הוא יתקיים בחותמיו וה״ז גט שביד האשה כמביא גט בא״י שאין צ״ל בפני נכתב ובפני נחתם ואם יש עליו עוררים יתקיים בחותמיו כמו שנזכר פרק שביעי. ופסול הכהונה בשלא נתקיים פשוט הוא: