מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק י · הלכה כ
מי שהוחזקה אשת איש. פרק המגרש (גיטין דף פ"ח:) משנה יצא שמה בעיר מקודשת הרי זו מקודשת מגורשת הרי זו מגורשת וקס״ד בגמרא דתרתי קתני ולפיכך הקשו בדין הגירושין ואסרינן לה אגברא כלומר אם הוא כהן והא אמר רב אשי כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן ליה ותירצו דה״ק מקודשת הרי זו מקודשת מקודשת ומגורשת הרי זו מגורשת מ״ט קול ושוברו עמו ונתבארו דברי רבינו. ובהשגות על מה שכתב הרי זו מגורשת א״א לא נראה כן מן הגמרא וכו'. והדין הנזכר בגמרא שצריך שיהיה ביחד הוא במקום שהאמתלא היה לבטל עיקר הדבר כגון שאמר תנאי בקדושין והוא הדין שהזכיר רבינו פרק תשיעי מהלכות אישות ושם בארתיו אבל גירושין מילתא אחריתי היא ואין קול זה מבטל קול האחר הילכך קול אסרה וקול שרי לה ולא הזכירו כאן בגמרא שיהיו שני הקולות ביחד. זהו דעת רבינו וכן דעת הרמב״ן ז״ל ועיקר. ודע שאף על פי שכתב רבינו אין חוששין להן והרי זו בחזקתה אם מת בעלה ונשאת לכהן אחר תצא מן השני דלגבי ההוא שני הוה ליה קלא דקמי נשואין כדאיתא פרק הזורק (גיטין דף פ"א) וכבר כתב רבינו דין זה פרק י״ח מהלכות אסורי ביאה: