מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ט · הלכה לה
האומר לשלוחו. משנה ובגמ' פרק התקבל (גיטין דף ס"ב) ופרק כל הגט (גיטין דף כ"ט) ואוקמוה בגמרא שם ונחלקו הגאונים בפסק הלכה ודעת ההלכות נוטה לדברי מי שפסק דבין אמר לו הולך בין אמר לו את הולך אם לא חלה אינו משלחו ביד אחר ואם חלה או נאנס ה״ז משלחו ביד אחר וכ״נ מדברי הרמב״ן ז״ל והרשב״א ז״ל וכבר נתבאר פ״ז שאף השליח השני יכול למנות אחר תחתיו והוא שחלה או נאנס:
ואם אמר לו טול. במשנה שם (כ"ט) ואם אמר לו טול הימנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר ובגמרא מחלוקת ר"י ור' שמעון בן לקיש ואמרו שם דכ"ע היכא (דאמר ליה טול לי ממנה חפץ פלוני ותן לה גט זה ושלח השליח גט זה ביד אחר והלך אותו האחר) ונפקא אתתא לאפיה ויהבא ליה חפץ והדר שקלא מיניה גיטא כ"ע לא פליגי דגיטא מעליא כי פליגי היכא דאמר ליה שקול מינה חפץ (פלוני) והדר הב לה גיטא ואזל איהו ויהיב גיטה והדר שקיל מינה חפץ ר"י פוסל בו וכל שכן בשלוחו ר"ל מכשיר בשלוחו וכל שכן בו ע"כ בהלכות מכוונת הגמרא. וידוע שהלכה כרבי יוחנן ונתבארו דברי רבינו: