מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ט · הלכה ג
הלכה והניחתו בצדי וכו'. בכתובות פרק הכותב (כתובות דף פ"ו:) בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא ה״ז גיטך ולא תתגרשי בו וכו' א״ד א״ל מגורשת מדר״נ וכו' עד וצדי ר״ה לחוד. ופסק רבינו כלישנא בתרא ומתוך מ״ש פ״ב מה' מכירה בדין האומר לחבירו משוך פרה וכו'. ומ״ש כאן בדין הגט נראה שהוא סובר שהגמרא בשאלה זו מדמה דין גט בשאינו אומר מעכשיו לדין הפרה באומר מעכשיו והוכרח לזה מפני שזאת השאלה היא בהכרח כשאינו אומר מעכשיו דאי באומר מעכשיו כבר נתבאר פ״ז מהלכות אישות שהאומר מעכשיו ולאחר ל' יום מספקא לן אי תנאה הוי אי חזרה הוי ואי תנאה הוי אפילו נקרע או נשרף הגט מגורשת ואי חזרה הוי נמצא דמעכשיו שאמר לאו כלום הוא. וכן הכריחו הרמב״ן והרשב״א ז״ל שבעיא זו בלא מעכשיו היא והא דר״נ סבור רבינו שהוא במעכשיו דאי לא תקשי אמסקנא דגמרא דפרק האשה שנפלו (כתובות דף פ"ב) שאמרו שאינו קונה אלא בדאמר ליה מעכשיו א״נ דהא דר״נ היא בכל גוונא ואנן לא קי״ל כותיה בפרה אלא בשאמר מעכשיו ומיהו ילפינן מינה לענין גירושין בשאינו אומר מעכשיו. והטעם בזה דפרה במה הוא קונה אותה במשיכה ולאחר ל' יום כבר כלתה משיכתו הילכך אם לא אמר מעכשיו לאו כלום הוא אבל הגט בכתב היא מגורשת והכתב עדיין הוא קיים ביום ל' והוא במקום (בר) קנייה אפילו בעלמא הילכך מגורשת זהו דעתו ז״ל. וראיתי להרב רשב״א שכתב דלענין הלכה גט ופרה שוין הן וכל שלא אמר מעכשיו והניחתו בצדי ר״ה אינה מגורשת וכו' ורמי בר חמא ורב חסדא הוו סברי דהא דר״נ הוא בלא מעכשיו וליתא דבמעכשיו הוא ולפיכך כל שלא אמר מעכשיו בגט אינה מגורשת ובפרה לא קנה ואם אמר מעכשיו בפרה קנה ובגט הויא לה מגורשת ואינה מגורשת דמספקא לן אי חזרה הוי אי תנאה הוי כמו שהזכרתי למעלה הילכך כיון שהניחתו ברשות שאינה שלה הויא לה ספק מגורשת. אלו דבריו ז״ל: