מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ו · הלכה יח
אמר לעשרה כתבו גט לאשתי וכו'. בהלכות שם ת"ר אמר לעשרה כתבו גט לאשתי יכול לבטל זה שלא בפני זה דברי רבי רשב"ג אומר אינו יכול לבטל אלא זה בפני זה אמר רבא א"ר נחמן הלכתא כרבי ע"כ בהלכות מן הגמרא, ועוד שם (דף ל"ג:) בגמ' אמר לשנים תנו גט לאשתי וכו' והעמידה רב אשי בעדי הולכה פי' שהם שלוחי הולכה. ומ"ש רבינו ואפילו בפני שנים אחרים משום דקי"ל כרבי אפילו בקמייתא דאמר ביטלו מבוטל.
ומ"ש רבינו שלח הגט ביד שנים וכו'. הוא מהברייתא שהזכרתי דאוקמה רב אשי בעדי הולכה. ועל מ"ש רבינו ואפי' היו עשרה משביטלו בפני אחד מהם בטל הגט, כתוב בהשגות א"א לא מיחוורא וכו'. ובאמת שבדין א"ל כתבו גט לאשתי דפליגי רבי ורשב"ג אמרו בגמרא במאי קא מיפלגי בעדות שבטלה מקצתה בטלה כולה קמיפלגי דרבי סבר עדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה ואי אזלי הנך וכתבי ויהבי ליכתבו וליתבו רשב"ג סבר עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה והנך לא ידעי ואזלי וכתבי ויהבי, ולא נזכרה סוגיא זו בהלכות כלל גם רבינו לא ביאר זה כלל והיה להם לבאר דלמאן דבטליה בטיל ולאידך לא בטיל, וי"ל שהם סוברין שסוגיא זו לא נאמרה אלא לתקנת ר"ג שתיקן שלא יהו מבטלין במקום אחר ופלוגתייהו דרבי ורשב"ג הכא בלכתחלה הוא אם יכול לבטלו בתחלה וכן פירש"י אבל מכיון דקי"ל כאידך דרבי דאמר ביטלו מבוטל אפי' בפני אחרים לא גרע כשביטלו בפני שנים מן העשרה משאם ביטלו בפני אחרים שאינם מהם וזהו שכתב רבינו ואפי' בפני שנים אחרים ובודאי העדים ששנינו כאן שלוחי כתיבה והולכה הם כמו שהזכרתי שאמרו בגמרא וכתבי ויהבי כך נ"ל לדעתם ז"ל. ומ"ש רבינו ג"כ בשלוחי הולכה שאם ביטלו לאחד מהם שהשליחות בטל י"ל שהוא סבור שאפי' למ"ד בעדות שבטלה מקצתה לא בטלה כולה שליחות שבטלה מקצתה בטלה כולה, וא"א לומר שדבריו ז"ל הם דוקא בשאמר לעשרה כולכם כתובו או שאמר להם כולכם הוליכו שיתבאר פ"ט שכולם צריכין להיות ביחד ושיכתב במעמד כולם שא"כ היה לו לבאר, ועוד שבפירוש מתבאר בגמרא שדינין אלו הם אף כשאינו אומר כולכם: