מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ה · הלכה ב
הזורק גט וכו'. ריש פרק הזורק גט לאשתו וכו'. ובגמרא אמר עולא והוא שעומדת בצד ביתה או בצד חצרה רב אושעיה אמר אפילו היא בטבריא וחצרה בצפורי ובהלכות והלכתא [כוותיה] דעולא דהכין אסקה רב אשי בפ"ק דמציעא (דף י"ב) כוותיה דאמר רב אשי חצר אתרבי משום יד ולא גרעה משליחות גבי גט דחוב הוא לה ואין חבין לאדם אלא בפניו [הילכך בעינן והוא שעומדת בצד ביתה או בצד חצרה] גבי מתנה דזכות הוא לו זכין לאדם שלא בפניו ע"כ. וכן הסכימו ז"ל. וכתב הרשב"א ז"ל מיהו בשעומד בצד ביתה או בצד חצרה וזרקו לה מתגרשת היא בעל כרחה וזה פשוט. עוד כתב והיכא דזרק לה גיטא מדעתה ומרצונה בחצר אפילו שאינה סמוכה לה איכא למימר דמודה עולא דמתגרשת דלא גרע משליחות ומסתברא דאינה מגורשת דהא בשליחות דכוותה אינה מגורשת משום דעיקר גירושין חוב הוא לאשה ואע"פ שהיא מחזרת להתגרש אבל אם נתנו כבר בחצירה שהיא בצפורי ואמר לה הא גיטך בחצרך ואמרה תזכה לי חצרי בזו נראה דמגורשת וכו' והאריך בזה והביא הירושלמי שאמרו פרקא קמא דגיטין נתן לה את גיטה ואמרה תזכה לי חצרי שבעכו ואמר ר' חנינא נעשית כמו שהיתה ידה ארוכה, עוד כתב ולא עוד אלא אפילו לא נתנו שם עדיין אלא דאמרה היא זרוק לי גיטי בחצרי ותזכה לי חצרי משמע דמגורשת דהא חצר לא גרע משליחות כדאיתא פ"ק דמציעא ובשליח דכוותה מגורשת בממנה שליח לקבלה, עוד כתב והיכא דנתנו לה בחצרה שלא מדעתה במקום יבם מסתברא דהויא ספק מגורשת דהא מספקא לן פ' האשה שלום ביבמות מזכה גט לאשתו במקום יבם אי הוי גט או לא חולצת ולא מתיבמת, עוד כתב והיכא דקיימא לה בצד ביתה וזרקו לה בתוך ביתה ושלא מדעתה אפשר לומר דמגורשת אם זרקו לה בפני עדים ואמר להם ראו גט שאני נותן לאשתי דומיא דידה, עוד כתב צ"ע בין לעולא בחצרה הסמוכה לה בין לר' אושעיא אם זרקו לה בחצרה והיא ישנה אם היא מגורשת דאיכא למימר דלא עדיפה מידה ומסתברא הואיל ואין לה יד אין לה חצר עכ"ל. וכבר כתבתי זה פ"א. ודע שבגמרא הקשו גבי חצרה מה שקנתה אשה קנה בעלה והעמידה ר"א בכותב לה דין ודברים אין לי בנכסיך ורבא מתרץ במסקנא דגיטה וחצרה באין לה כאחד ולזה סתם רבינו: