מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גירושין· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ד · הלכה טו
גט שמחק בו אות וכו'. זה מבואר בתוספתא ובירושלמי גט שיש בו מחק או תלוי מגופו פסול שלא מגופו כשר ואם החזירו מלמטה אפילו מגופו כשר ע"כ. וזה מבואר ונהגו שלא לקיים שום מחק בגט להחמיר:
וכן גט שנמצא קרוע כו'. בתוספתא בסוף המסכתא נקרע כשר נתקרע פסול נקרע בו קרע של ב"ד פסול נמוק או שהרקיב או שנעשה ככברה כשר נמחק או שנתטשטש ובבואה שלו קיימת אם יכול לקרות כשר ואם לאו פסול ע"כ. וקרע ב"ד הוא שתי וערב כמו שנתבאר בפרק כ"ג מהלכות מלוה ולוה ושם כתבתי בזה. ובדין נקרע קרע ב"ד כתוב בהשגות א"א אם גט מקויים הוא וכו'. ורבינו כתב דין התוספתא וענינה ודאי בפסול הגט והכשרו וכן מן הירושלמי מתבאר בפרק המביא תניין בביאור. ומ"ש הר"א שאם הוא מקויים שכשר אפשר שהוא אמת והטעם שהוכחה היא שבא לידה שלם שאל"כ לא היו מקיימין אותו ב"ד ובודאי שהאשה היא שקיימתו ולא הבעל שאין דרך הבעל לקיים הגט וכ"כ הרשב"א ז"ל וכתב שנראה שאף רבינו יודה בזה: