מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יח · הלכה ט
מצא שטר מתנה וכו'. מפורש בגמרא ובהלכות שם. ודע שדעת הרמב"ן והרשב"א ז"ל הוא שאם היה בו קניין יחזיר למקבל שכיון שקנו מידו משעת קניין זכה ואפי' לא מטא שטרא לידיה ולא כדברי הרב אלפסי ז"ל ור"ח ז"ל דאפי' בשטרי אקנייתא אמרי דבעינן מטא שטרא לידיה ודעת רש"י ואבן מיגש ז"ל כדברי האחרונים וכן הדין בשטרי מקח וממכר:
ואם מתנת שכיב מרע וכו'. גם זה שם. פירוש דבריו שאפילו נתן לאחר אחר מכאן במתנת שכיב מרע האחרון קנה ואף כשיוציא זה שטר זה אינו כלום שהרי השכיב מרע יכול לחזור בו וכל שנתנה לאחר חוזר בו. מיהו כתב הרמב"ן ז"ל הפירוש המועתק מן הנוסחאות מן הגאון מר יהודאי דקאמר אי ממתנת שכיב מרע וכו' אינו נכון בעיני שהכותב דייתיקי אחרת ומסרה ליד מקבל ואח"כ מסר את הראשונה למקבל זה המקבל השני שקבל דייתיקי ראשונה קנה הילכך כי אמר תנו ודאי אית ליה פסידא אלא שהדין נותן דבר מיהדר הוא ע"כ. מיהו בדין זה לא נפקא לן מידי דמאיזה טעם שיהיה יחזיר אבל כתבתי סברת הרמב"ן ז"ל להתלמד במקום אחר: