מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יב · הלכה י
היו שני שותפין וכו'. אוקימתא דרמי בר חמא ופירש בדין זה אין חילוק בין יכולין להציל בין אין יכולין להציל דכל כי האי גוונא שותף חולק שלא מדעת חבירו ואם לא אמר לעצמי אני מציל בכל גוונא הציל לאמצע וזה עיקר:
וכן השוכר את הפועל וכו'. אוקימתא דרבא שם. ומ"ש הרי הוא שלו לאו ביכולים להציל דביכולים להציל ודאי לאו כל כמיניה וכן פירש"י ז"ל בפועל שהיה שכיר לאותה שיירא וכשאין יכולין להציל הדר ביה וזכי מהפקרא עכ"ל. ועיקר תוספתא שיירא שמחלו להם מנכסים מחלו לאמצע ואם אמרו משום פלוני מחלנו מה שמחלו מחלו לו ע"כ והיא כתובה שם בהלכות ורבינו ז"ל ג"כ הביאה בפ"ה מהלכות שלוחין ושותפין: