מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יב · הלכה ו
היה זה בא בכד של דבש וכו'. זה מפורש בסוגיא שם (דף קי"ו) דאקשי אמתניתין דתניא ואם אמר לו אציל את שלך ואתה נותן דמי שלי חייב ליתן לו מהא דמי שברח הנזכרת למטה בסמוך מרישא דתניא אין לו אלא שכרו הראוי לו ופרקינן דטעמא דמתני' משום דאפסדיה אבל לא אפסדיה לא וזה מבואר: