מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק טז · הלכה יא
ויראה לי וכו'. טעם נכון דכי אמר הרי הן של בעה"ב לאו משום דתקנה לו חצירו הוא דאם כן אפילו מחציו ולחוץ וכו' וטעמא שאינו קונה לפי שהחור הזה הפתוח לרה"ר חצר שאינה משתמרת היא וכי אמר הרי אלו של בעל הבית דאיהו אצנעינהו וכיון שהוא מודה דלאו דידיה הודאת בעל דין כמאה עדים וכן נראה מן הסוגיא שם שאין כותלו זוכה לו כלל:
לפיכך אם היה משכיר וכו'. מפורש במשנה (דף כ"ה:) ובגמרא (דף כ"ו). ומ"ש ג' עכו"ם כתב עליו הר"א ז"ל א"א בגמרא מסיק אפי' לג' ישראל ע"כ. והאמת דר"נ הכין ס"ל התם והלכתא כוותיה בדיני. ואולי מפני שרבא חולק בההיא דר"נ דאמר דאזדא לטעמיה כתב הרב ג' עכו"ם וכן עיקר דהא אמר רבא דחיישינן בסלע שנפל מג' אפי' לית בה אלא שתי פרוטות שחייב להחזיר דילמא שותפי נינהו הכי נמי בפונדק שהשכירו לשלשה ישראל כיוצא בזה שהרי הגמרא משוה אותם בפירוש וזה עיקר: