מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק טז · הלכה ד
המוצא מעות וכו'. משנה שם והטעם אפילו בדבר שיש בו סימן הרי אלו שלו מפני שהרבה עכו"ם מצויין שם ומתייאש מהם וכ"כ הרב למטה וכן פירשו בתוס' והראב"ד ז"ל. ויש מי שכתב אפילו אין רוב עכו"ם מצויין שם דכיון דחנוני דר שם יאושי מיאשי בעלים מינייהו דאמרי כיון דאיהו דר ביה איהו אשכחינהו וכיון דלא אכריז דעתיה לגזול ולא מצינא לאוקומי בדינא דמשתמיט ואמר אנא לא אשכחיתיה אינשי דעיילי ונפקי דילמא חד מינייהו אשכח עכ"ל הרשב"א ודוחק הוא:
ולמה לא תקנה וכו' ואע"פ שבעל החנות וכו'. כבר השיג עליו הר"א ז"ל לומר שאפילו אמר תקנה לי רשותי לא קנה לפי שבאה לו המציאה קודם יאוש פירוש כאביי דאמר יאוש שלא מדעת קונה והויא ליה חצרו כידו וכ"כ הרשב"א ז"ל. אבל הטעם השני הכתוב בהשגות איני מבין: