מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק טו · הלכה ט
אבל אם מצא ככרות וכו'. משנה (דף כ"ד כ"ה) והחילוק בין נפתחו אוצרות ללא נפתחו מפורש שם בגמ' (דף כ"ג:) והטעם שכתב רבינו ז"ל כדעת רש"י ז"ל והר"א ז"ל כתב טעם אחר לומר שאפילו הם רשומין ברושם משונה שאין דרך בכך הרי אלו שלו וכן דעת הרשב"א ז"ל. עוד כתב הר"א ז"ל מיהו דוקא ברקתא דנהרא וכו' ועיקר דהכין מסקנא דגמרא למ"ד מקום הוי סימן. ונראה לי שכשכתב רבינו ז"ל לפנינו גבי כריכות דרך הנחה ברה"י חייב להכריז ה"ה לכל הדברים שהזכיר. ומ"מ עיקר הדין כך הוא דכל דרך הנחה בדבר שאין בני רה"ר דוחפים אותם ברגליהם הוי מקום סימן אבל בדברים קטנים לא שאני אומר בני רה"ר דחפוהו ולא נמצא במקום שהניחו ודרך נפילה אין לומר מקום הוי סימן שהרי אינו יודע כשנפל בו. זה העולה מכלל הסוגיות: