מגיד משנה על משנה תורה, הלכות גזילה ואבידה· רבנו וידאל די טולוזא
פרק ג · הלכה י
מי שהיה לו צמר וסמנין שרויין וכו'. הגיה הר"א ז"ל זאת הבבא ואמר דהכי איבעי ליה למימר משלם לו דמי מה שהפסיד בצמר ומחשב לו שבח סמנין שעל גבי הצמר ואם תפס הניזק מה שחסרו וכו'. ויהיה פירוש המאמר כך כגון שהצמר נגרע מערכו אשר היה מתחלה והוא שלא נחשב שבח הצבע עתה בכלום זהו שמשלם לו אבל אינו משלם לו דמי הסמנין כלל אע"פ שחסרו מן הסמנין דאמרינן יש שבח סמנין על גבי הצמר וכו':
ואם תפס הניזק במה שחסרו וכו'. בעיא ולא איפשיטא שם בהגוזל עצים: