מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כה · הלכה ב
וכן הכונס וכו'. במשנה כנסה סתם ונמצאו בה מומין תצא שלא בכתובה כל המומין שפוסלים בכהנים פוסלין בנשים וכבר נתבארו פרטי המומין פ"ז מהלכות אלו.
ומ״ש ולא ידע וכו'. הוא מפני שאם ידע אינה מפסדת כתובה כמו שיתבאר בסמוך וכתב רבינו בזו ובנמצאו עליה נדרים שאבדה אף התוספת ומתבאר ממ״ש פרק אלמנה ניזונת (כתובות דף ק"א) נשים שאמרו חכמים יוצאות שלא בכתובה וכו' אין להם תוספת וכ״ש מנה מאתים וכן כתבו ז״ל והטעם משום דעל הנשים הוא רמיא מילתא לגלויי:
כיצד היה וכו'. שם במשנה (דף ע"ה) וחכ"א בד"א במומין שבסתר אבל מומין שבגלוי אינו יכול לטעון ואם יש מרחץ באותה העיר אף מומין שבסתר אינו יכול לטעון מפני שהוא בודקה ביד קרובותיו. וכתב רבינו שאם לא היו לו קרובות בעיר יכול לטעון במומין שבסתר אע"פ שיש שם מרחץ שהרי אין לו ביד מי יבדוק ויש חולקין בזה. ודין הנכפה שכתב מפורש בגמרא א"ר נחמן ונכפה כמומין שבסתר דמי ולא אמרן אלא דקביע ליה זמן אבל לא קביע ליה זמן כמומין שבגלוי דמי:
דבר ידוע וכו'. אלו [הם] דברי רבינו בטעם נכון כמו שביאר בארוכה: