מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כד · הלכה ב
אבל הנושא אשה ולא הכיר בה ונמצאת אילונית וכו'. דין האילונית במשנה הנזכרת מפורש שאין לה כתובה בשלא הכיר בה ודין חייבי לאוין אמרו שם שיש להן כתובה ופי' ר״י בגמרא דוקא בשהכיר בה אבל לא הכיר לא ותניא כוותיה. ודין השני במשנה הנזכרת אמרו שאין לה כתובה והכריחו בהלכות שהוא אפילו בשהכיר בה: ומה שכתב שאין להם מזונות מתבאר מן המשנה וממה שאמרו ביבמות פרק יש מותרות (יבמות דף פ"ה) ונזכר בהלכות בארוכה. וכן מה שכתב שאין מוציאין מן הבעל פירות וכו', גם זה מבואר שם. ומה שכתב שיש להם תוספת, הוא ממה שאמרו בגמרא כתובות (דף ק"א) לא שנו אלא מנה ומאתים אבל תוספת יש להן ותניא נמי הכי נשים שאמרו חכמים אין להם כתובה כגון הממאנת וחברותיה אין להם מנה ומאתים אבל תוספת יש להן ונתבאר בהלכות שאף האילונית בדין זה. ובהשגות א״א הרב ז״ל כתב כך וכו'. ודע שבפירוש אמרו בירושלמי אף באילונית שיש לה תוספת וזה דעת הגאונים ז״ל וכן הסכימו בעל העיטור והרמב״ן והרשב״א ז״ל וכדברי רבינו: