מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק כג · הלכה טו
האב שפסק ע״י בתו וכו'. בפרק מציאת האשה (כתובות דף ס"ו) משנה הפוסק מעות לחתנו ומת חתנו אמרו חכמים יכול הוא שיאמר לאחיך הייתי רוצה ליתן ולך אי אפשי ליתן ובגמרא אפילו [היה] ראשון ע״ה והשני תלמיד חכם ובירושלמי הקשו ולא [אלו] הדברים שהן קונין באמירה הן תני בר קפרא פוסק [לשם כתובה] ע״מ לכנוס. וכתוב בהלכות פי' כל הפוסק לחתנו דעתו על מנת לכנוס [הוא] וכיון שמת חתנו ולא כנס אינו חייב לתת לאחיו וחזינן מאן דפריש בה פי' אחרינא ואנן לא סבירא לן אלא האי דכתבינן ע״כ. והפי' האחר הוא שיש מי שפירש הירושלמי דוקא בפוסק מעות לחתנו שאמר לו כשתכנוס את בתי אתן לך כך וכך שפסק מפורש ע״מ לכנוס אבל הפוסק לבתו בשעת קידושין כך וכך אני נותן לבתי הרי קנתה הבת ואע״פ שמת חתנו לבתו פסק ובתו קנתה ודברי ההלכות ורבינו עיקר: