מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יח · הלכה יט
אלמנה שבאה לבית דין וכו'. דבר זה מחלוקת בין הגאונים והוא ז"ל הכריע כדעת רבותיו. ובהשגות כתוב א"א והלא מה שאמר חנן תשבע בסוף וכו'. ואין זו קושיא דשמואל (דף ק"ז) הוא שהעמידה בששמעו בו שמת והיינו אלמנה ואין הלכה כמותו ולרב דקי"ל כותיה משנתנו דמי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות דאמר חנן תשבע בסוף ולא תשבע בתחילה אין צריך להעמידה בששמעו בו שמת. ורבינו מפרש מ"ש בפרק אלמנה ניזונת והלכתא מוכרת שלא בבית דין צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה במוכרת למזונות היא ונשבעת בתחילה אבל דעת הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל הוא כדברי ההשגות ומה שאמרו צריכה שבועה לבסוף כשתבא לגבות כתובתה קאמר אבל בתחילה לא והביאו ראיה לזה: