אור ברסלב

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא

פרק יב · הלכה יב

הלכה יא

בעל שרצה ליתן וכו'. בפרק אע״פ (כתובות דף ס"ד:) במשנה המשרה את אשתו ע״י שליש וכו' והיא אוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת ובגמרא (דף ס"ה:) מאי אוכלת ר״נ אמר אוכלת ממש ורב אסי אמר תשמיש תנן ובהלכות וקי״ל הלכה כר״נ בדיני וכתב רבינו שהוא רשאי להשרותה בפני עצמה ובלבד שיאכל עמה בכל לילי שבת וכן הוא פשטה של משנתנו. אבל הרשב״א ז״ל כתב כי הראב״ד ז״ל פירש כגון שהוא עושה מלאכה או שלומד בעיר אחרת שעונתו מע״ש לע״ש. ונראה שהזקיקו לפרש כן שאילו בעושה מלאכה בעירו אי אפשר להשרותה ע״י שליש אלא אוכלת עמו על השלחן ואי לאו יוציא ויתן כתובה משום דשמעי בה אינשי וזילא בה מילתא דיאמרו הבריות מה ראתה זו להתרחק משלחן בעלה וכדתנן גבי המדיר את אשתו מליהנות לה עד ל' יום יעמיד פרנס יותר מכן יוציא ויתן כתובה ואמרו בגמרא דיתר משלשים שמעי בה אינשי וזילא בה מילתא כך נ״ל וא״נ מתני' כשקבלה עליה והכי מוקי לה בירושלמי בפרק המדיר עכ״ל וכ״כ בתשובות להרמב״ן (סי' ק"ד) ורבינו כתב שהוא רשאי ומשמע מדבריו שכל אדם רשאי והטעם שאינו דומה למדיר אשתו מליהנות לה דהתם יש שם איסור הנאה ואינה אוכלת עמו אפילו בליל שבת אבל כאן שאין כאן איסור הנאה ועוד שהוא אוכל עמה בכל לילי שבת רשאי. זה נ״ל לדעת רבינו:

תוכן העניינים

מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה