מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יב · הלכה טז
מי שהלך וכו'. פ' שני דייני גזירות (כתובות ק"ז:) נחלקו רב ושמואל אחר שלשה חדשים אם פוסקין לה מזונות ונפסקה שם הלכה כרב דאמר פוסקין מזונות לאשת איש ורבינו כתב ואין מחשבין עמה על מעשה ידיה וכן נראה מן הסוגיא שם דלרב אפילו בדספקא מעשה ידיה פוסקין לה מזונות וכן כתבו הרמב״ן והרשב״א ז״ל כדברי רבינו:
וכן אם לא עמדה בדין וכו'. דעת רבינו שמזונות אלו שוין למזונות האלמנה וכשם שהאלמנה מוכרת למזונותיה שלא בב״ד ואפילו בלא טענת חינא כדאיתא פרק אלמנה ניזונית (כתובות צ"ו:) כו מוכרת שלא בב״ד וכן משמע בסוגיא דלא שמעו בו שמת הוא לרב כמו שמעו בו שמת לשמואל ולא ראיתי מי שיחלוק בזה:
ואינה צריכה וכו'. בפרק אלמנה ניזונית (כתובות דף ק':) למזוני מזבנינן בלא אכרזתא ופטורה מן השבועה כחנן (דף ק"ז) דאמר תשבע בסוף ולא בתחילה. ופי' רבינו בסוף בשני דרכים או בבא הבעל לטעון או בבאה היא לגבות כתובתה: