מגיד משנה על משנה תורה, הלכות אישות· רבנו וידאל די טולוזא
פרק יא · הלכה ו
חרש או שוטה וכו'. ברייתא כתבתיה בסמוך:
ואם ב"ד הם שהשיאו וכו'. כן נזכר בהלכות ממה שאמרו שם ההוא חרש דהוה בשיבבותיה דרב מלכיו אנסביה איתתא וכתב לה ד' מאה זוזי בנכסיה אמר רבא מאן חכים [למעבד הכי] כרב מלכיו דגברא רבה הוא קסבר אילו רצה שפחה לשמשו מי לא זבנינן ליה כל שכן הכא דאיכא תרתי:
אבל השוטה וכו'. שם (קי"ב:) מבואר בסוגיא הדין. והטעם כמו שהזכיר רבינו שאין הנישואין מתקיימין בשוטת או שוטה שאין אדם דר עם נחש בכפיפה ולא הות קיימא בהו תקנתא דרבנן:
וכן קטן וכו'. שם מבואר בגמרא הדין והטעם:
ומפני מה תיקנו נישואין לקטנה ואע"פ וכו'. שם הדין והטעם: